פסק-דין בתיק ע"א 4171-09-12

1.         הערעור הוא על פסק דין של בית משפט השלום בחדרה (כב' השופטת הדסה אסיף) בתיק ה"פ 9400-02-12 מיום 27/7/12, לפיו נדחתה התובענה שהגישה המערערת למתן פסק דין הצהרתי לפיו פרעה את חובה בהתאם להסדר שנעשה לאחר שניתן פסק הדין נשוא הליכי ההוצל"פ, בתיק 12-05690-04-1. כמו כן חויבה המערערת בתשלום הוצאות ושכ"ט עו"ד בסכום כולל של 8,000 ש"ח.

2.         הניסיונות להביא את הצדדים לסיים המחלוקת בהסדר הן במסגרת קדם ערעור (בפני  כבוד השופט גריל, ס' נשיא) והן בפניי, לא צלחו. לפיכך יש ליתן פסק דין.

הנסיבות הצריכות לעניין :

3.         אין חולק כי על פי פסק דין שניתן ביחסים שבין המשיבה מס' 1 אברהם סופר עבודות חשמל בע"מ (להלן: חב' סופר ) לבין המשיבה מס' 2, מעוף איכות בהדרכה בע"מ (להלן: חב' מעוף או החייבת ), חייבת חב' מעוף לחב' סופר כספים עבור עבודות תשתית שבוצעו במכללת מעוף בשנת 1998. סכום חוב הקרן עם פתיחתו, לטענת עו"ד עזורה, עמד על 15,000 ש"ח, ואילו לדברי עו"ד כהן, נכון למועד הדיון עמד החוב בתיק ההוצל"פ כמעט על סכום של 49,000 ש"ח, זאת לאחר הפחתה של 15,000 ש"ח שנגבו בשנת 2008, לכך יש להוסיף יתרת חוב של 500 ש"ח ועוד 8,000 ש"ח הוצאות שנפסקו לטובת מרשתו בבית משפט קמא, כך שסכום החוב מגיע לכ-58,000 ש"ח.

            בשנת 2004 נפתח תיק הוצל"פ כנגד חב' מעוף. במסגרת הליכי הוצל"פ עוקלו נכסים מסוימים בחצרים שבכתובת חב' מעוף. התברר כי עובר לאותו מועד נמצאת במקום או בסמוך לו חברה אחרת בשם מעוף שירותי הדרכה 2004 בע"מ (להלן: המערערת ).

4.         המערערת הגישה תובענה בדרך של המרצת פתיחה בשנת 2007 (תיק ה"פ 103/07) במסגרתו ביקשה להצהיר כי אין למערערת קשר עם חב' מעוף, על אף הדמיון בשם החברות, וכי הנכסים שעוקלו שייכים לה, ובהיותה אישיות משפטית נפרדת מחב' מעוף-החייבת - לא ניתן לעקל נכסים של המערערת בגין חוב של חב' מעוף.

            המערערת טענה עוד שהיא נדרשת להצהרה כדי למנוע נקיטת הליכים נגדה גם בהמשך, בגין החוב האמור.

            במסגרת אותו הליך טענה חב' סופר, כי יש זהות מלאה בין המערערת לבין החייבת, וכי כל הגשת התובענה אין בה אלא כדי להטעות את הרשויות ולמנוע תשלום החוב.

            לעמדת חב' סופר, המערערת וחב' מעוף חד הם, אותו גוף - יש להן בעלים זהים, בעלי מניות דומים, ומאחורי החברות השונות עומד אדם ששמו דוד לוסקי, אשר הוא אישית אף התחייב לפרוע את החוב לחב' סופר. כך שלמעט השינוי בח"פ של כל אחת מהחברות שהוקמו מאז 1998 ועד לפתיחת תיק ההוצל"פ, ישנן חברות שונות שכולן עוסקות באותה מטרה ולרובן אותם בעלים, וכי עד היום מנוהלת במקום "מכללת מעוף" עסק ובית ספר המנהל קורסים שונים.

            בהמשך פירטה חב' סופר בתצהיר שהוגש מטעמה כי בשנת 1993 הוקמה חברה בשם מעוף איכות והדרכה בע"מ, בשנת 1998 מופיע השם של מכללת מעוף בע"מ, בשנת 2000 מכללת מעוף חדרה 2000 בע"מ, ובשנת 2004 המערערת.

5.         בפסק דין שניתן בה"פ 103/07 קבע בית המשפט, כי דין התובענה להידחות. התברר כי לטענת מנהל המערערת נרכשו המניות על ידו ב-2006 מחברה בשם ש.א.ש שבעליה היה מר לוסקי. האחרון הוא אחיו של הבעלים של חב' מעוף-החייבת, שעובד בתור יועץ אצל המערערת ושאותה חברה מחזיקה במניות של המערערת ושאותו אדם לוסקי גם הבעלים של חב' מעוף וממשיך לעבוד שם באותו תפקיד.

            עוד ציין בית משפט באותו פסק דין כי מר לוסקי ממשיך להיות רשום כמנהל המערערת, וכמו כן, לא הוצגה כל ראיה התומכת בעדותו של מר פוגל - מעורב נוסף, לפיה רכש את המניות במערערת, וכמו כן מר לוסקי עצמו לא הובא לעדות.

            מכל הטעמים המפורטים לעיל, קבע בית המשפט כי " התוצאה היא שלא עלה בידי המבקשת (המערערת - ש' ו') להרים את  הנטל המוטל עליה ולהראות כי המיטלטלין שבנכס הינם בבעלותה, וכי אין למשיבה 1 (החייבת - ש' ו') כל זכות במיטלטלין אלה" (להלן: פסה"ד הראשון ).

6.         בעקבות פסה"ד הראשון, לצורך שחרור הנכסים המעוקלים, שילמה המערערת לחב' סופר סך של 15,000 ש"ח במזומן.

7.         משהמשיכה חב' סופר בהליכי הוצל"פ לעיקול נכסים נוספים, חזרה המערערת והגישה תובענה נוספת בתיק ה"פ 9400-02-12 למתן סעד הצהרתי לפיו ייקבע כי היא פרעה את חובה בהתאם להסדר שהיה בין הצדדים לאחר מתן פסה"ד הראשון, ולפיכך אינה חייבת עוד ואין לגבות ממנה כספים נוספים בגין חובה של חב' מעוף. לכן עתרה גם לעיכוב הליכי הוצל"פ.

            במסגרת ההליך הנוסף הגיש עו"ד מוני עזורה תצהיר מתוקף תפקידו כמנהל המערערת בתמיכה לבקשתה, במיוחד לאור העובדה שכלל הנכסים המצויים במשרדי המערערת הם בבעלות מלאה של המערערת.

            עוד טענה המערערת באמצעות מנהלה, עו"ד עזורה, כי פסה"ד הראשון ניתן אך ורק בעניין המיטלטלין שעוקלו אז, ובינתיים נרכשו על ידה נכסים נוספים, שוודאי אינם יכולים לשמש לפירעון חוב של חב' מעוף. לכן, עם תשלום הסכום של 15,000 ש"ח פדתה המערערת את המיטלטלין נשוא העיקול שנמצאו בחצריה, ואין חב' סופר רשאית עוד להמשיך בהליכי הוצל"פ נגדה.

            זאת ועוד  לטענת המערערת, זאת הייתה ההסכמה בינה לבין חב' סופר עובר למועד תשלום 15,000 ש"ח, כך שהייתה למעשה התחייבות של חב' סופר לאחר קבלת הסכום שלא להמשיך ולנקוט נגדה בהליכי הוצל"פ בגין חובה של חב' מעוף.

8.         בפסק דין שניתן על ידי בית משפט השלום בתיק דנן (9400-02-12) דחה בית המשפט את התובענה פעם נוספת וקבע כי: